בישראל – מתחתנים ומתגרשים אחרת
בשונה מרוב מדינות העולם, בישראל אין נישואין אזרחיים מלאים. מי שנישא כדת משה וישראל – יתגרש רק דרך בית הדין הרבני.
גם מי שהתחתן בנישואין אזרחיים בחו"ל, או חי כידוע בציבור – ייתקל במורכבות אם ירצה להיפרד.
במאמר זה נסקור את ההיבטים המשפטיים והדתיים של גירושין בישראל, כדי לעשות סדר.
1. מהו "גט"?
ה"גט" הוא מסמך דתי המוענק על ידי הבעל לאישה (או לפי תיקונים מסוימים – גם הפוך), ומהווה את סיום הנישואין היהודיים.
ללא גט – בני הזוג נחשבים נשואים מבחינה הלכתית, ולא יוכלו להינשא מחדש.
2. בית הדין הרבני מול בית המשפט למשפחה
לזוגות נשואים יהודים בישראל – הסמכות הבלעדית לגירושין שייכת לבית הדין הרבני.
עם זאת, בעניינים נלווים לגירושין (משמורת ילדים, רכוש, מזונות) – ניתן לבחור בין בית הדין לבין בית המשפט לענייני משפחה.
מי שמגיש ראשון – קובע איפה יתנהל התיק. זה נקרא "מירוץ סמכויות".
3. מה עם נישואין אזרחיים?
זוגות שנישאו בחו"ל בנישואין אזרחיים מוכרים על ידי משרד הפנים – אך בעת פרידה, הם יידרשו ל"הליך הצהרתי" בבית הדין הרבני, שיקבע אם הם נזקקים לגט או לא.
4. מה קורה אם אחד הצדדים מסרב לתת גט?
במקרים של סרבנות גט – בית הדין יכול להפעיל סנקציות, כמו שלילת רישיון, עיכוב יציאה מהארץ, ואף מאסר.
עם זאת, תהליך זה עלול להימשך שנים – ויש מקרים של נשים עגונות או גברים שסובלים מסחטנות.
5. מה עושים ידועים בציבור?
ידועים בציבור לא נדרשים לגט דתי, אך כן יידרשו להסדיר את הפרידה בבית המשפט לענייני משפחה – כולל חלוקת רכוש ומשמורת.
במקרים מסוימים יתעורר קושי להוכיח את מעמדם כ"ידועים בציבור" – ולכן חשוב לדאוג להסכם חיים משותפים.
לסיכום:
גירושין בישראל אינם עניין טכני בלבד – אלא משולבים במערך דתי-משפטי מורכב. ההבנה של ההבדלים בין בתי הדין, הצורך בגט, והאפשרויות העומדות בפני כל זוג – חשובה מאוד כדי לנהל תהליך נכון, צודק ומכבד.
